שבע מצוות בני נח

"אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם." (בראשית ט', ד'-ו')

שבע מצוות בני נח הן אותן מצוות שבהן נצטוו כל בני נח שאינם מזרע אברהם. שש מתוכן כבר ניתנו לאדם הראשון ובמצוה השביעית נצטווה נח. מצוות אלו קיבלו תוקף מלא רק בשעת מתן תורה, מכיון שאז נצטווה עם ישראל לדאוג לכך שכל בני אנוש יקיימו אותן. מכאן, שעל כל יהודי חלה החובה להפיץ בקרב האינם יהודים שעמם הוא בא במגע את שבע מצוות בני נח. כמו כן עליו להיזהר שלא לגרום לבני נח לעבור על אחת מהמצוות הללו.

מעטים עסקו בענין זה בעבר, שכן פעילות שכזו לא תמיד היתה אפשרית ואף היה בה משום סכנה. ואילו כיום, לא זו בלבד שאין סכנה בדבר, אלא שפעולה זו מעוררת ערבות הדדית, הערכה וסיוע של אומות העולם כלפי העם היהודי. הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו עורר על חשיבות הדבר ויצא ב'מבצע' להפצת שבע מצוות בני נח, בהדגישו כי ההשפעה על אומות העולם לקיים מצוות אלו פועלת זירוז הגאולה.

שבע המצוות:

א. האיסור לעבוד עבודה זרה (שהצד החיובי שלה הוא: אמונה בא-ל אחד).

ב. האיסור לגדף, חלילה, את שמו של הבורא.

ג. איסור הרציחה, אפילו של עוברים במעי עמם.

ד. איסור העריות - אשת אביו, אשת איש, אימו, אחותו מאמו, משכב זכר ובהמה.

ה. איסור גזל, עושק וכדומה, אפילו פחות משווה פרוטה.

ו. איסור אכילת איבר מן החי (אבר שנכרת מהחיה בעודה בחיים). איסור זה כולל ומתייחס לכל בעלי החיים ללא יוצא מן הכלל.

ז. חיוב הקמתה של מערכת משפטית שתבטיח צדק ויושר בכל אתר ואתר, כולל אכיפה וענישה.

חז"ל דרשו כי גם אומות העולם מחוייבים בקיום ושמירת כל עניני היהדות המתחייבים מצד השכל האנושי, כגון: כיבוד אב ואם, והדרת פני זקן וכדומה. בנוגע לכל האמור כתב הרמב"ם: "כל (בן נח) המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא (בתנאי) שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם, ולא מחכמיהם" – כלומר, שעליו לקבל על עצמו קיומן של מצוות אלו מצד ענין האמונה שלמעלה מטעם ודעת.

הלכה למעשה

יהודי הבא במגע עם אינם יהודים ורוצה להשפיע עליהם בענין שבע מצוות בני נח, עליו להשתדל שיהיה שם שמים שגור תמיד בפיו (בשפתם, כמובן). ובכל שיחה ומפגש עמם - כשם שאומר בשיחה עם יהודי 'בעזרת ה'', 'אם ירצה ה'' וכיוצא בזה - יאמר זאת גם לאינו יהודי בשעה שמתענין בשלומו, או כאשר עוסק עמו במסחר. ונמצא כי המנהיג עצמו תמיד בדרך זו מקיים הוא בזה את מבצע הפצת שבע מצוות בני נח.