צום גדליה – מי זה?

גדליה בן אחיקם, מונה על-ידי מלך בבל לשלוט על שארית הפליטה שהותיר ביהודה לאחר החורבן. הוא נרצח ע"י ישמעאל בן נתניה בשליחות מלך בני עמון. רציחתו גרמה להגליית שארית הפליטה מארץ ישראל ונחשבה כהמשך ואפילו כחורבן בית המקדש עצמו.
צום גדליה מתקיים בדרך כלל ביום ג' בתשרי, למחרת ראש-השנה (מלבד בשנה שיום ג' בתשרי חל בשבת, כמו בשנה זו שנת תשע"ה).
'צום גדליה' הינו הרביעי מארבעת הצומות הקשורים לתהליך חורבן בית-המקדש והגלות של עם ישראל. הצום הראשון, בסדר החורבן, ב'עשרה בטבת' – בו החל המצור על ירושלים; השני – ב'שבעה עשר בתמוז' – בו הובקעה חומת ירושלים; השלישי – ב'תשעה באב' – בו נחרב בית-המקדש; והרביעי – בג' בתשרי – בו נרצח גדליה בן אחיקם, ועל שמו נקרא הצום "צום גדליה".
המעשה ארע אחרי חורבן בית המקדש הראשון, בתקופת הנביא ירמיהו. מלך בבל הותיר בארץ קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה, אליו נאספו גם יהודים מהארצות השכנות שאליהם נסו במהלך המלחמה. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.
מלך בני עמון, שעינו היתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם והוא ביצע את זממו בג' בתשרי (שהוא החודש השביעי למנין החודשים בתנ"ך), בהתאם למתואר בספר מלכים ב' פרק כה:
(כה) וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה: (כו) וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים.
אמרו חכמים (ראש-השנה יח:), שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.
אחד מפיוטי ה'סליחות' לצום גדליה מתאר את האסון שנגרם בעטיו מעשה רצח זה:
"אבלה נפשי וחשך תארי. בית תפארתי כנשף בו הארי (נוסח-אחר: "נשרף בידי"). גם פליטתי אשר עזבו ושארי, דועכו כהיום בשלושה בתשרי. האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם, ובססו מקדש ובזזו חלקם. זקני שארית אשר פלטו מיום נקם, חובלו עתה ביום צום גדליה בן אחיקם. טורפו דלת עם הארץ, יתר הגזם אכל הארבה במרץ, כורמים ויוגבים פקודת מרגיז הארץ, לוהטו ולא היה בם גודר גדר ועומד בפרץ. מה אספר ואנחותי עצומות, נקטה נפשי ומקהלותי עגומות, שריגינו אשר נשארו מיקוד אש לתעצומות, עוד הם לא נתקימו ונותשו בחמות".
נתפלל שתתקיים בנו במהרה נבואתו של זכריה הנביא: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה פרק ח', פסוק יט).