ניגון מיוחס לחסיד ר' הלל מפאריטש שזכה להיות אחד מהתלמידים המובהקים של הרבי האמצעי והרבי ה'צמח צדק'.
ר' הלל היה רבה של העיר בברויסק והיה מנגן בצורה נפלאה ורב היה כוחו בנגינה. ניגוניו מצטיינים בביטוים החריפי של עמקות המחשבה כשהיא אחוזה וקשורה בהתרגשות הלב והתפעלות הלב.