צדיק בא מלשון 'צודק' – אדם שמצדיק את ירידת נשמתו לעולם. לכל נשמה יש שליחות בעולם, והצדיק הפך את האישיות הפרטית שלו לכזו שמשרתת את הקדושה ואת האמת, בשלמות בתוך עולם החומר והקליפות.
הצדיק בא גם מלשון 'מצדיק' – הוא משדר לנקודת הצדיק שיש בכל אחד, "ועמך כולם צדיקים", שלרוב היא חבויה ונסתרת, ומוציא אותה מן הכוח אל הפועל. על דרך משל, מפקד דגול הוא אדם שנותן לחיילים דוגמה חיה, הוא מייצר מוטיבציה לסביבתו. הוא דורש מעצמו כל כך הרבה, עד שכל מי שבסביבתו מתרומם ומתעלה יחד איתו. כך הצדיק מרומם את האדם.
עם ישראל הם גוף אחד גדול, וכל נשמה היא בחינת איבר. הצדיק הוא בבחינת המוח, מרכז השליטה ושורש החיות של כל האיברים, והוא זה שמקושר ישירות לאב. הצדיק הוא הממוצע המחבר שבין עם ישראל לקב"ה. יש מצוה להידבק בקב"ה – "ולדבקה בו", אך חז"ל אומרים שמי שרוצה לדבוק בשכינה ידבק בתלמידי חכמים. שהרי אי אפשר לדבוק בקב"ה, שאין לו דמות הגוף ואינו גוף, אלא הדרך היחידה להידבק בעצמות של ה' היא להידבק במי שמייצג אותה. אלו הם תלמידי חכמים אמיתיים, שסימנם הוא שהם כל הזמן תלמידים, מהם יכולות כל הנשמות להרוות את צמאונן בקב"ה.
אולם, למרות שהצדיק מעניק לכל אחד כוח ועידוד, השראה ודוגמה אישית – הוא אינו מחליף את העבודה של האדם בפני עצמו. הצדיק לא יכול לעשות ממך בן אדם שעושה עבודה בכוחות עצמו. זה צריך לבוא ממך! הוא עוזר לך לעורר את הצדיק שבך, אך מכאן ואילך – האחריות היא כולה שלך.
השאר תגובה