מהו ניגון?

בחסידות מבואר שיש שלושה סוגי ניגונים: ניגון 'שוטה', ניגון 'ממולא' וניגון 'מכוון'.

ניגון שוטה - מאופיין בכך שמה שהניע את מחבר הניגון הייתה גישה מוחצנת, חדורה בפניות אישיות כגון: להיות יפה, להישמע טוב, להיות "זורם", להפגין את הכשרון שלי. וזה לא סותר שניגון יכול להיות מאוד יפה ועפ"י כל כללי המוזיקה, ואפילו לעורר אסוציאציות נעימות.
אלה הם בעצם רוב הניגונים והמוזיקות בעולם.. אבל משהו חסר שם – כנות ופנימיות. ו – "רחמנא ליבא בעי", הפירוש הוא שה' רוצה את הכנות, כי האמת לא נמצאת בדעת הקהל אלא בנפש פנימה. ניגון שוטה לא מעורר רגשות של אלוקות, כלומר נוכחות של אמת.

ניגון ממולא - זהו מדרגה של אדם פנימי, שעושה את העבודה שלו מצד הקדושה כלומר – 'אני חי שליחות ומשרת את האמת', כי הנתינה היא הדבר הכי קשה, ועל האמת אי אפשר להשתלט, אותה רק משרתים. להיות 'מקודש' פירושו שאני בעצם משרת, לא אני המרכז אלא אני בטל לאמת.
ניגון ממולא הוא מדרגה של בעלי 'מוחין דגדלות' – ראש גדול, מי שלוקח אחריות על החיים, אחד ששואל את עצמו מה העולם צריך ממני, ולא מה אני לוקח מהעולם… המימוש של הכישרון שקיבלתי הוא בסך הכל מילוי חלקי בעסקת חיי, אבל זה לא אומר שעכשיו אני 'משהו'… זה בדיוק ההיפך מ'אגו טריפ'.
ניגון ממולא יוצא מאדם שזכה להגיע לעבודה וחינוך עצמי, מעבר ממוטיבציה של יניקה וקבלה למדרגה של נתינה לעולם.

ניגון מכוון - זהו ניגון של רבי או אדמו"ר. הניגונים האלה הם השתקפות של מצב תודעתי הכי גבוה שיכול להיות – צינור, כלומר הוא 'צינור' לשכינה שמדברת מתוך גרונו. הוא לא מרגיש מאוים מהעולם, כי אין לו כלום מצד עצמו, הוא בסך הכל מאפשר לאלוקות לזרום דרכו 'ממוצע מחבר'.
הניגון שלו נקרא 'מכוון', כי הוא מכוון לתדרים ששייכים למימד הגבוה ביותר שיש. כמו מטוס שעובר בשמיים, והוא מרעיד את השמשות, כי הצלילים הם למעשה תנודות שחותכות את האוויר, ומה שקרה זה שהמטוס עבר בתדר שהרעיד את השמשה…
כך גם הניגון נוגע במקום מאוד פנימי בנפש ומרעיד אותה.

אז איך מבחינים בין הניגונים השונים? 
מי שמקשיב מבחינה חיצונית יכול להתבלבל… לכן צריך ללמד את האוזן להקשיב לפנימיות, ע"י לימוד החסידות שמזכך את הנפש עד שתצליח להתחבר לניגונים האלה מעצמה, ועם הזמן היא תתחיל להבחין ב'ניואנסים' הדקים של הניגונים הללו שירוממו ויעלו אותה אל על הישר אל האלוקות.