מצות הסוכה מעניקה ליהודי כח לקיים את ההוראה "בכל דרכיך דעהו", כלומר, בחג הסוכות, גם בשעה שהוא עוסק בעניניו האישיים כמו אכילה, שתייה ואפילו שינה – הרי מקיים הוא בזה מצוה.
שמו של החג
מצות הישיבה בסוכה הינה רק אחת מכמה וכמה מצוות חג הסוכות, ובכל זאת נקרא החג כולו סוכות, על שם מצות הסוכה, ולא על שם מצוות אחרות, כמו ארבעת המינים וכדומה.
אחד ההסברים לכך הן המעלות המיוחדות שבמצות הישיבה בסוכה על מצות ארבעת המינים. ראשית, מצות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג והיא נמשכת עד תום החג. לעומת זאת, מצות נטילת ארבעת המינים מתחילה רק למחרת בבוקר.
כל החג ובמשך כל היום
הבדל נוסף: את מצות ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום, ולאחר שכבר קיימו את המצוה פטורים ממנה. ואילו מצות הישיבה בסוכה חלה כל הזמן, שכן אודותיה נאמר "תשבו כעין תדורו". היינו כשם שהאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום, כך חלה מצות סוכה במשך כל היום כולו.
יתרון נוסף למצות הסוכה על כל המצוות האחרות: כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסויימת והן קשורות באיברים מסויימים באדם. מצוה אחת מקיימים באיבר אחד ומצוה שנייה מקיימים באיבר אחר. לעומתן, מצות סוכה אינה מוגדרת בהגדרה פרטית כלשהי, כי אם "תשבו כעין תדורו" – היא מקיפה את כל איברי האדם, על כל פעולותיו ומעשיו.
ויתירה מזו: הואיל ואמרו חז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם", מכאן שפעולתה והשפעתה של הדירה על האדם היא גם כשהוא נמצא מחוצה לה. היינו גם כאשר מהלך הוא ברחוב, הרי שהולך ברחוב אדם שיש לו בית (לעומתו, שונה בתכלית תחושתו הכללית של אדם שאין לו בית, שגם כאשר הולך הוא ברחוב – הרי שהולך ברחוב אדם שאין לו בית). ועל כן, בחג הסוכות, כאשר דירתו של האדם (גם מי שאין לו בית) היא הסוכה, הרי גם בלכתו ברחוב הוא נתון להשפעתה של הסוכה.
כח לכל השנה
חודש תשרי הוא חודש כללי, המעניק כחות מיוחדים לעבודת ה' במשך כל השנה. מכל מצוה ממצוות מועדי החודש אנו שואבים כחות והוראות לעבודתנו במשך השנה. ואם כן, מה אנו מקבלים ממצות סוכה?
ובכן, מצות הסוכה מעניקה ליהודי כח לקיים את ההוראה "בכל דרכיך דעהו". יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא גם בשעה שהוא עוסק בעניניו האישיים, בעובדין דחול. הסוכה נותנת כח לכך, שכן בעצם הישיבה בסוכה מקיימים את המצוה גם כשעוסקים בצרכים האישיים, כאכילה, שתייה ואפילו שינה.
מצוה קלה
הגמרא מכנה את מצות הסוכה – "מצוה קלה". כשיהודי יוצא לעבודת ה' במשך השנה מתוך החלטה תקיפה ונחושה – יהיה מה שיהיה, אני עבד של מלך מלכי המלכים הקב"ה ושום דבר לא ימנע ממני למלא את רצונו – אזי קל לו לפעול שגם צרכיו הגשמיים יהיו כראוי, שגם בהם יעשה דירה לו יתברך.
וכאשר האדם עושה דירה לו יתברך בכל מעשיו ועניניו, מעניק לו הקב"ה מידו הרחבה, בכל הנצרך לו, בבני, חיי ומזוני רוויחי (בנים, בריאות ופרנסה בהרחבה).
השאר תגובה