זמן מתן תורתנו - היום בו בוטלה המחיצה בין שמים וארץ. ביום זה קיבל עם ישראל לדורותיו את תורת ה' שתכליתה "לעשות שלום" בין עליונים פמליא של מעלה – רוחניות ותחתונים פמליא של מטה – גשמיות.
ערב החג
בקביעות שבשנה זו חל חג השבועות ביום ראשון ומקבלים אותו מיד בצאת השבת. ממתינים להתפלל ערבית של חג עד לאחר צאת הכוכבים, כדי שיושלמו מ"ט ימי ספירת העומר "תמימות תהיינה", לפני שנכנס יום טוב.
בתפילת עמידה (שמונה עשרה) של יום טוב מוסיפים את הנוסח למוצ"ש המודפס בסידור: "ותודיענו", ואם שכח – אינו חוזר. נשים הנוהגות להתפלל ערבית, יתפללו תחילה ואחר כך ידליקו את נרות החג. אשה שאינה מתפללת צריכה לומר קודם שתעשה מלאכה ותדליק את הנר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", וכן מי ששכח 'ותודיענו'.
הדלקת נרות: יש להיזהר שלא להדליק אש חדשה, אלא להעביר אש מנר דולק [יש להכין לצורך זה נר דולק מערב שבת]. ומברכים שתי ברכות (למנהגנו – אחר ההדלקה, כבשבת): "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב". וברכת 'שהחיינו' – "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לִזמן הזה".
הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו עורר לפרסם המנהג שכל אשה ובת (מגיל 3, זמן תחילת החינוך) תדלקנה נרות שבת ויום טוב.
קידוש: סדר הקידוש (ראשי תיבות) יקנה"ז: יין (ברכת הגפן), קידוש ('אשר בחר בנו…'), נר ('בורא מאורי האש'), הבדלה ('המבדיל בין קודש לקודש'), זמן (שהחיינו).
החלטות טובות: "חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכול לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש השנה ויום הקדוש של צום הכיפורים" ('היום יום' ד' סיון).
תיקון ליל שבועות:
נהגו כל ישראל (הגברים) להישאר ערים בליל שבועות ולומר 'תיקון' כנדפס. מי שלא הספיק לסיימו בלילה, יסיימנו ביום. הכריז אדמו"ר מוהרש"ב: "יש תחת ידי כתב יד אדמו"ר האמצעי, וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, שיזכה לכתר תורה".
בוקר חג השבועות
באשמורת הבוקר, מעט לפני עלות השחר, נוהגים לטבול במקווה ארבע טבילות. לאחר מכן, כשעלה השחר בוודאות, אין לומדים עד שמברכים ברכות התורה. נוטלים ידיים, ומברכים כל ברכות השחר: "על נטילת ידיים"; "אשר יצר"; "אלוקי נשמה"; הברכות הקצרות, "המעביר שינה" ו"ברכות התורה". טוב לישון מעט קודם תפילת שחרית, כדי שיהיה אפשר להתפלל בכוונה.
עשרת הדיברות
מאז קיבל עם ישראל לפני למעלה מ 3000- שנה את התורה על הר סיני ועד ימינו אלה, קוראים בחג השבועות מידי שנה בבתי הכנסת בשחרית מתוך ספר התורה את סיפור מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות. בשעת קריאת עשרת הדיברות עומדים כל הנוכחים על רגליהם ופניהם כנגד ספר התורה. ואמרו חז"ל כי שמיעת עשרת הדיברות בשבועות נחשבת לנו כאילו עומדים אנו מול הר סיני, כאיש אחד בלב אחד, ושומעים כבשעת מתן תורה את עשרת הדיברות מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.
הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו עורר לחזק את מנהג ישראל לכנס בבית הכנסת בחג השבועות את כולם: גברים, נשים, ילדים ואף טף, כדי שישמעו כולם את קריאת עשרת הדיברות. מובא במדרש כי לילדי ישראל מעמד מיוחד בחג השבועות, באשר בזכותם ניתנה התורה לעם ישראל.
במעמד הר סיני התחייבו בני ישראל על חינוך הילדים בדרכי התורה, באומרם: "בנינו ערבים בעדנו". דוקא חינוך הילדים בכל דור ודור ברוח 'ישראל סבא', הוא שמבטיח את קיום ושמירת התורה והמצוות בעם ישראל לדורי דורות עד ביאת המשיח.
אכילת מאכלי חלב
בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, כנגד 'שתי הלחם' שהקריבו בחג בבית המקדש – כיכר לחלב, כיכר לבשר. טעם נוסף, משום שדברי תורה נמשלו לדבש וחלב. ועוד טעם, מפני שמיד לאחר קבלת התורה (שניתנה בשבת) אכלו בני ישראל רק מאכלי חלב, משום שלא הספיקו עדיין ללמוד דיני השחיטה והכשרות המפורטים בתורה שזה עתה קיבלו. בשחרית אחר הקידוש נוהגים לברך על 'מזונות' ולאכול מאכלי חלב (אך לא גבינה קשה ביותר) ומברכים ברכה אחרונה. לאחר שממתינים שעה אחת, נוטלים ידים ומברכים על הפת ואוכלים סעודת יום טוב. סעודה זו כוללת בשר ויין – ככתוב לנאמר בתורה "ושמחת בחגך", והרי אמרו חז"ל "אין שמחה אלא בבשר ויין".
חיזוק תקנת שיעורי חת"ת
חג השבועות הוא זמן מסוגל לחיזוק תקנת אדמו"ר הריי"צ, הוא הלימוד היומי של שיעורי החת"ת (חומש, תהילים, תניא) השווים לכל נפש.
חומש: לימוד השיעור היומי בפרשת השבוע עם פירוש רש"י (ביום א' – עד 'שני', ביום ב' עד 'שלישי' וכו').
תהילים: אמירת השיעור היומי בספר תהילים כפי שנחלק לימי החודש (בסיום תפילת שחרית).
תניא: לימוד השיעור היומי בספר התניא כפי שנחלק לכל ימות השנה (נדפס בספרי התניא).
בשיחותיו מבאר הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו בהרחבה שייכותם של שעורי חומש, תהילים ותניא לחג השבועות:
חומש - בחג השבועות ניתנה לנו תורת ה' על ידי משה רבנו.
תהילים – חג השבועות הוא יום ההולדת ויום ההסתלקות (הילולא) של דוד המלך נעים זמירות ישראל, מחבר ספר תהילים.
תניא – חג השבועות הוא יום הסתלקותו של מייסד תורת החסידות הכללית, הוא הבעל שם טוב הקדוש, שתורתו נתגלתה בהבנה והשגה בספר התניא – 'התורה שבכתב' (ספר היסוד) של שיטת חב"ד.
"אדמו"ר הריי"צ (הרבי הקודם) היה נוהג לברך לפני חג השבועות – "שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". "שמחה" – משום ששמירת התורה כרוכה בריבוי נסיונות, והשמחה נוסכת כוחות להתגבר על הקשיים. "פנימיות" – שקיום התורה והמצוות יהיה חדור ומואר בחיותן של רגשות הלב הפנימיים.
שמו של הרב יאיר כלב הפך כבר מזמן לשם נרדף לספר התניא. לפני כ-30 שנה החל הרב כלב להעביר את שיעור התניא הראשון שלו בפני קומץ משתתפים בעיר חולון. ומאז, ברבות השנים, צמחה פעילותו לכדי מפעל גדול מימדים של מערך שיעורי תניא המתקיימים על ידו באופן קבוע באינספור נקודות בארץ ובעולם. רבבות יהודים, גברים ונשים, נחשפו במהלך השנים לתכנים של ספר התניא בזכות פעילותיו של הרב כלב. ראה עוד >>
השאר תגובה