הרבי וחיילי צה"ל

לרבי הייתה אהבה ואהדה מיוחדת לחיילים שמוסרים את נפשם ומגינים על ארץ ישראל ועל העם היושב בציון. במשך השנים, בדרכים מפורסמות וגם מאחורי הקלעים, לפעילותו של הרבי הייתה השפעה חשובה מאוד בצבא.
חשוב שכל החיילים יהיו בריאים
לחייל שעבר טיפול רפואי, הרבי הדגיש עד כמה חשוב לשמור על הבריאות – הפיזית, וגם הרוחנית. "מתנאי ההגנה שיהיו כל אנשי צה"ל בריאים, כפשוטו: בריאים בגופם, וגם בריאים בנשמתם". הרבי סיים את מכתבו בפסוק שמבטיח ניצחון לעם ישראל: "ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש".
אלו שהצליחו בצבא – צריכים להמשיך בשירות הצבאי
כאשר אריק שרון שקל לפרוש מהצבא ולפנות לפוליטיקה, הרבי הביע בפניו תמיהה על כך שמפקידים בכירים בצה"ל נוטשים את תפקידם החשוב ומחפשים עבודות אחרות. עליהם לעשות זאת גם אם עומדים בפניהם אתגרים בשירות הצבאי, כולל אתגרים בין אישיים.
כך כתב לו הרבי:
"לדעתי, מקומו של כבודו הוא בצה"ל, ושם בעזר השם מצליח ויצליח… וכפי שדיברתי עם מר בהיותו כאן, בודאי ובודאי שעליו להמשיך במשרתו ובתפקידו הכי אחראי."
הדברים נכונים לגבי אריק שרון עצמו, אבל גם לגבי מפקדים בכירים אחרים. הרבי המשיך וציין: "בכלל מוזר הדבר אשר באם ירצה חייל פשוט, שהשקיעו בו חינוך צבאי של חדשים אחדים, לעזוב את הצבא, הרי זה נחשב ובצדק לפשע חמור; ודוקא אלוף וכיוצא בזה שהשקיעו בו חינוך בדרגה הכי גבוהה ומרץ וכסף וכו', אם הוא רוצה לעזוב הצבא הרי מניחים זה לשיקולו הפרטי, אפילו באם אומר בפירוש שטעמיו הם פרטיים, ואפילו כשברור שעל ידי זה יפסיד הצבא ובמילא גם המצב הבטחוני בכלל!"
במילים אחרות: מפקדים, שימו את השיקול הבטחוני מעל השיקול האישי, תמשיכו לשרת את עם ישראל כל עוד ואתם יכולים.
לחשוב על צה"ל, לבטוח בה'
לאישה שבעלה נפל בקרב, וככל הנראה הדבר גרם לה לחיות בפחדים, כתב הרבי שדווקא ההתבוננות בהצלחותיו של צה"ל יביאו ביטחון בה':
"התבוננות במצב ארץ הקודש המוקפת אויבים ושונאים ובכל זאת קיימת ומתבססת, אי אפשר שלא תביא להכרה אשר לא ינום ולא יישן ה' שומר ישראל ונותן הוא כח ועצמה לצה"ל וכו', ולמרות שכמה מהמובחרים שבהם נפלו בקרב, ה' ינקום דמם, – נפל פחד צה"ל על האויבים כו' – וזה גם מביא לבטחון בה' גם בחיים הפרטים של איש ואשה הישראלים".
הם לא נכים, הם מצויינים
כאשר קבוצת נכי צה"ל הגיעו לניו-יורק, הרבי ביקש להיפגש עמם באופן אישי. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה, ובשיחה שנשא בפניהם הרבי הוא הדגיש את מסירות נפשם ואת העובדה שלמרות הפציעה הפיזית, הם קיבלו כוחות רוחניים נעלים במיוחד.
"לכן גם אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה, שזה מראה על נחיתות וירידה; כי אם אדרבה, צריך להדגיש בזה שהוא משהו מיוחד ומצוין על ידי בורא האדם, שנתן לו כוחות מיוחדים, יתרים על מה שישנם לאדם מן השורה."
הם לא נכי צה"ל, הם מצוייני צה"ל.
אין דבר נעלה מזה
חיילי צה"ל, אמר הרבי, ראויים לניסים גלויים:
"עצם העמידה להגן על ארץ הקודש ועל גוי קדוש הדר בה עד כדי מסירת נפש בפועל ממש – הרי זו זכות גדולה ביותר, כי אין דבר נעלה יותר מאשר מסירת נפש בפועל ממש. ואם כן, עבור פעולה זו עצמה ראויים לנסים גלויים."
כשצה"ל יהיה בחוזק
פעמים רבות הדגיש הרבי שעוצמתו וחוזקו של צה"ל יהוו גורם מרתיע לכל אוייב אפשרי. לדוגמה, הנה דברים שאמר הרבי לאלוף יוסי בן חנן:
"כשצה"ל יהיו בחוזק אזי לא יצטרכו לכל מלחמה, כי "מוראכם ופחדכם" יהיה על כל הארצות מסביב, ואז לא יהיו קורבנות ולא תהיה מלחמה, ויבוא משיח צדקנו – זה העיקר של כל העיקרים".
צבא זה משמעת
יותר מכל, הצבא מסמל משמעת – גם כאשר אנו לא מבינים מדוע ניתנה הפקודה שניתנה. הרבי למד מכך את המסקנה המתבקשת הבאה (מתוך מכתב לחייל):
"בודאי ידוע לו שכל בני ישראל נקראים "צבאות ה'", ולהיותו במסגרת הצבא בצה"ל נקל לו להבין תוכן הענין. שהרי כל ענין הצבא מיוסד על המשמעת וקבלת עול לקיים כל צו ופקודה מבלי להרהר אחריהם, כיון שזהו לא רק לטובתו אלא גם לטובת כל חברי פלוגתו וכל אנשי הצבא. וככל הדברים האלה וכמה פעמים ככה הוא מילוי ציווי המפקד הראשי של כל העולם כולו, אבינו שבשמים, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אשר נתן לנו ולכל אחד ואחד מאתנו תורת חיים ומצוות עליהן נאמר וחי בהם."
יש לכם את הכוח
נסיים במכתב של הרבי שנכתב לרמטכ"ל חיים בר לב, בהם לאחר איחולים לשנה טובה ומתוקה הוסיף הרבי:
ובמיוחד אשר ה' אלקי צבאות ינחנו בתפקידו הכי אחראי, שבודאי כשנותנים למישהו תפקיד ניתנים הכוחות להוציא התפקיד לפועל על הצד הכי טוב, ומכל שכן תפקיד הנוגע לצבא ישראל וכלשון הכתוב "כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם"…"
ואת המכתב סיים הרבי באיחול:
"והמברך את עמו ישראל בשלום ישים שלום טובה וברכה עלינו על כל ישראל בארצנו הקדושה ובכל מקום שהם."
אמן.