התקדמות בהליכה לאחור
יציאת מצרים ברוחניות – חלק ב'
תמליל בעיבוד קל מתוך שיעורי הרב כלב
עיקר העבודה הנדרשת מן השואף לחירותו היא עבודת ה'אתכפיא' (חינוך האדם את עצמו בדרך כפייה וקבלת עול, כביטוי להתבטלותו מרצון לצווי החיים) – שענינה "לא בא לי… אבל אני הולך על הנכון". וכדוגמת המתקדם בהליכה לאחור לעבר מטרתו: אף שפניו, לשון פנימיות (דהיינו תשוקותיו ורצונותיו שמצד מצבו הקודם ה'ילדותי'), מופנים ונמשכים בטבעם אל רגילותו המוכרת… בכל זאת, בפועל, אין הוא מתחשב בזה ובוחר לדבוק דוקא במעשים המקרבים אותו בהתמדה אל מבוקשו.
השאר תגובה