כדי שלא ל'התנפץ' אל מול גדרם הבלתי צפוי של החיים, על האדם לקבל על עצמו, כנגד טבעו, את עול האחריות. יש לצקת תוכן, משמעות ופשר לעובדות החיים הניחתות ובאות עלינו בדרך גזירה מלמעלה. בידנו הבחירה לעסוק בהמתקת עובדות חיינו באמצעות שינוי גישתנו אליהן:
החפץ בחיי אמונה (אמונה לשון אומן, כמו אומן המאמן ידיו) עליו לתרגל ב'סדנת' חיי המעשה היומיומיים את המבואר בפנימיות התורה כי מה שחשוב באמת אינו מה שאני מקבל מהחיים, אלא מה שאני נותן להם!
מבנה אישיותו של כל אדם ואדם ונסיבות חייו על כל מאורעותיהם ופרטי פרטיהם, הינם בהשגחה פרטית – 'חומר הגלם' שעליו לזככו.
השאר תגובה