כל אחד מארבעת המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את כלל עם ישראל.
אתרוג – יש לו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח.
לולב – יש לו טעם (פרי התמר) אך אין לו ריח.
הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.
ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.
חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם ישראל:
טעם וריח – אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.
ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.
לא טעם ולא ריח – אלה היהודים, שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
שמא תאמר: רוצה אני רק את בעלי התורה ובעלי המעשים הטובים; אין רצוני במי שאין בו תורה או מעשים טובים; ובוודאי איני רוצה שום קשר עם מי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים.
אומרת לך התורה: באתרוג בלבד אינך יכול לקיים את המצוה; אף לא בצירוף הלולב וההדס. עליך לקחת איתך גם את הערבה, זו שאין בה לא טעם ולא ריח, ולהצמידה אל הלולב וההדס והאתרוג. רק כאשר כל הסוגים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים באגודה אחת, אזי תוכל באמת לגשת אל הבורא ולקיים בשלימות את המצוה.
השאר תגובה